בלקספייס היא סדרה ישראלית בלשית טובה מאד. ירי בתיכון, טבח של ממש, ארבעה תלמידים נרצחים. המשטרה מחפשת את היורים ואת המניע שלהם. במרכז נמצא הבלש הקצת שבור, שתום העין, דוידי. שתכף יהפוך לאב, בעל כורחו.
הנה שש מחשבות על הסדרה, שכוללות ספוילרים. כדאי קודם לצפות, (ואז לקרוא).
א. מוטיב העין. 'עין תחת עין' – נקמה. גמול. מתברר שזה המפתח והמנוע לכל האירועים. בלשונה של ליבי – היא רצתה את הדבר המקראי הזה, הבסיסי: עונש. רצתה להיענש. רצתה שהעולם יהיה מסודר, הגון, צודק.
ב. אבל מסתבר שכל זה רק לכאורה, או רק שכבה ראשונה הנראית לעין. מתחת לאידאולוגיה היפה מסתתר לב שבור. מניע של אהבה או אהבה נכזבת. מבחינת ליבי – בגידתו של תום. מבחינת אביתר (שלעולם אזכור אותו כדמות האברך משטיסל) אהבתו לליבי ורצונו לרצות אותה. (כמובן, יש לו אב אלים ומכה אז רצון הנקמה במבוגרים מתיישב על זה).
ג. הורות. לחלק מהילדים האלה אין הורים נורמליים: הם לא פה, נוטשים, אם שיכורה, אב מכה. סימן שאלה הורי מרחף מעל דוידי – האם יצליח להיות אב לבתו, אם להיות בלידה שלה הוא לא מצליח. מבחינה זו, יש פה שיקוף ואמירה על הדור הזה. דור ההורים, וממילא דור הילדים שלו, המופרעים, חסרי הגבול, אלימים ושיכורים.
ד. דמותו של המנהל חנוך ("המחנך") –שקרן וטייחן מתוך אידאולוגיה כביכול, שמסתירה פשוט פחד. זה המודל שהם רואים וממנו סולדים.
ה. רקע: בעל זבוב. אכזריות של ילדים. הקיצוניות של תום (שמוסברת ומועצמת מבעיותיו הנפשיות, מטראומת הכמעט מוות, בהעדר הורי) ושיר, שהיא מכשפה אמיתית. (נאמנות לאח מצדיקה כל עוול מוסרי?)
ו. תהיה עונה נוספת. ככה כתוב. (אולי קשור לזה שליבי הצליחה לברוח)
מטרוניתה 