על אודות

המטרוניתה, שמעניקה לבלוג הזה את שמו, הייתה נושא המחקר שלי למשך שבע שנים, בערך, עם הפסקות.. במקור היא בכלל רומית מהמאה השנייה לספירה, והיו לה המון שאלות. גם לי. שיחתנו התבצעה על גבי עבודת הדוקטורט שלי, שנכתבה בחוג לתלמוד בבר אילן. המטרונה עשתה אותי דוקטור. בתמורה, ניסיתי להבין אותה טוב יותר. בילינו יחד זמן ארוך מספיק כדי להתיידד, עד כדי הוספת סיומת חיבה.

באמצע כתבתי את הביוגרפיה 'נחמה' – סיפור חייה של נחמה ליבוביץ (בהוצאת ידיעות ספרים), הוצאתי לאור ספר סיפורים קצרים – ככה נראית גאולה, (כנ"ל). התחלתי לערוך את כתב העת אקדמות ולנהל את מחלקת ההוצאה לאור בבית מורשה, שם ערכתי ספרים שונים  (בצדק אחזה פניך, חידת הייסורים). בשנת 2014 עזבתי את בית מורשה ומאז אני עורכת וכותבת עצמאית של ספרי פרוזה וספרי עיון, הופכת דוקטורטים-לספר, עורכת תרגום וכן כותבת ביוגרפיות בהזמנה, ובלבד שאלה יהפכו לספר על מדף (לא למשפחה בלבד). ראו על כל זה באתר המקצועי שלי, כאן.

בינואר 2015 ראה אור בהוצאת אחוזת בית ספרים רומן ראשון שלי, אם אשמע קול אחר; ובשנת 2017 ראה אור רומן ביוגרפי – קרן שמש ביער, בהוצאת פרדס. [ראו בלשונית 'ספרים שכתבתי'].

בין לבין ותוך כדי המשכתי לעשות את מה שאני עושה תמיד: לקרוא, לצפות בסדרות משובחות בטלוויזיה, ללכת לקולנוע ולכתוב על כל זה. בעבר כתבתי על כל אלה במדור ותיק שנקרא לפנאי ולפנים. המדור הזה נסגר כשסולקתי מ'נקודה' ז"ל. ושוב והתחדש, מעל דפי מוסף שבת של מקור ראשון, עד שנפסק אחרי שנים אחדות, ומאז אני מפרסמת במוסף ביקורות באופן מזדמן ולא קבוע.

כל כותב צריך בית. כל בית צריך מרפסת. בשנים האחרונות היה הפייסבוק המרפסת שבה הרגשתי בנוח לכתוב ולפרסם את הגיגי הלא-מודפסים. הבלוג הזה הוא ניסיון לבנות לעצמי את הבית.

אני גרה בנווה דניאל, נשואה לשמעון, אם לחמישה, סבתא לשמונה. כתבו עלי גם בויקיפידיה.