על אודות

המטרוניתה, שמעניקה לבלוג הזה את שמו, הייתה נושא המחקר שלי למשך שבע שנים, בערך, עם הפסקות.. במקור היא בכלל רומית מהמאה השנייה לספירה, והיו לה המון שאלות. גם לי. שיחתנו התבצעה על גבי עבודת הדוקטורט שלי, שנכתבה בחוג לתלמוד בבר אילן. המטרונה עשתה אותי דוקטור. בתמורה, ניסיתי להבין אותה טוב יותר. בילינו יחד זמן ארוך מספיק כדי להתיידד, עד כדי הוספת סיומת חיבה.

באמצע כתבתי את הביוגרפיה 'נחמה' – סיפור חייה של נחמה ליבוביץ (בהוצאת ידיעות ספרים), הוצאתי לאור ספר סיפורים קצרים – ככה נראית גאולה, (כנ"ל). התחלתי לערוך את כתב העת אקדמות ולנהל את מחלקת ההוצאה לאור בבית מורשה, שם ערכתי ספרים שונים  (בצדק אחזה פניך, חידת הייסורים).

בין לבין ותוך כדי המשכתי לעשות את מה שאני עושה תמיד: לקרוא, לצפות בסדרות משובחות בטלוויזיה, ללכת לקולנוע ולכתוב על כל זה. בעבר כתבתי על כל אלה במדור ותיק שנקרא לפנאי ולפנים. המדור הזה נסגר כשסולקתי מ'נקודה' ז"ל. ונראה שהוא עומד להתחדש בימים אלה מעל דפי מוסף שבת של מקור ראשון.

כל כותב צריך בית. כל בית צריך מרפסת. בשנים האחרונות היה הפייסבוק המרפסת שבה הרגשתי בנוח לכתוב ולפרסם את הגיגי הלא-מודפסים. הבלוג הזה הוא ניסיון לבנות לעצמי את הבית.

אני גרה בנוה דניאל, נשואה לשמעון, אם לחמישה, סבתא לשניים. כתבו עלי גם בויקיפידיה.

 

מודעות פרסומת