נחמה

השנה היא 1914. בנמל העיר ריגה עוגנות אוניות המשא ברציף. באוויר מנשבות רוחות מלחמה. בדרך היורדת אל הנמל מהלכים להם נחמה וישעיהו, הוא כבן אחת-עשרה והיא בת שמונה וחצי. זוהי שעת הטיול שלהם בעולם "בית-הספר-של-בית" שיצרו עבורם הוריהם.

כעבור שש-עשרה שנה, לאחר שהשלימה את לימודיה האקדמיים וקיבלה תואר דוקטור, עלתה נחמה ארצה: אישה צעירה בכובע ברט. בתוך שנים אחדות הפכה לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות בעולם החינוך והוראת התנ"ך בארץ ובעולם היהודי כולו.

הספר מגולל את סיפור חייה של פרופ' נחמה ליבוביץ ומאיר זוויות שונות, חלקן חדשות ולא ידועות, בחייה המקצועיים והפרטיים. מתוך סיפורה שלה עולה גם סיפורם של האנשים והנשים שנטלו חלק בחייה, ביניהם אישי ציבור, מורים ומנהיגים, של המאבקים הרעיוניים והפוליטיים שהתחוללו סביב לימוד התנ"ך ושל התמורות שחלו בתחום בעשורים האחרונים.

נחמה חיה כל ימיה בצניעות גמורה, ולמרות הספרים שכתבה, הפרסים שזכתה בהם ותאריה האקדמאיים, קראו לה כולם בפשטות, "נחמה". מאות ואלפי תלמידים היו לה, רבים מהם לא פגשה כלל, אלא באמצעות הדואר, במסגרת המפעל הנדיר ויוצא הדופן שהגתה וביצעה: הפצת עלונים ובהם שאלות עיון ומחשבה בנושא פרשת השבוע. במשך שלושים שנה שלחה נחמה את עלוניה לכל המעוניין בכך, ללא הבדל השכלה, גיל או מעמד: דתיים וחילונים, אנשי עיר וחברי קיבוץ, נשים וגברים, זקנים וצעירים.

"הפיוט של הטקסט נעשה כה קרוב לך, כה מציאותי! היא מביאה אותך לידי כך, שאתה חש את עצמך יחד איתה, שותף להבנה, לגילוי נסתרות. הקהל הופך למעין מקהלה בניצוחה, העונה אחריה.

דבורה ברטונוב

יש אדם אחד, אישה אחת, הראויה ליטול עליה את משימת כתיבתו של פירוש חדש לתורה בדורנו: ד"ר נחמה ליבוביץ, היא יכולה וצריכה לתת לנו את הפירוש החסר לנו.

פרופ' אפרים אלימלך אורבך ז"ל

מתוך הביקורות

גלעד סרי לוי בתוך 'ספר חברה תרבות'

ראיון עם הסופרת – יצחק מאיר שיחה בשניים במקור ראשון.

מודעות פרסומת