מפגשים מהסוג הכבישי

mifgashim

זה התחיל מאורות שהחלו כבים בעוד אחרים נדלקים. יותר מטאפורה ממציאות: לוח השעונים הלך והתעמעם, נורות אדומות וכתומות נדלקו וכבו לסירוגין. מפגשים מהסוג השלישי. הייתי בכביש המנהרות, כמובן, המקום שבו קורים הדברים כולם.

רפאל היה איתי על הקו בטלפון. אני הייתי עוצר, הוא אמר. אבל האוטו נוסע, התעקשתי. מה לעצור, ככה, באמצע השיירה? לא רחמנות על כל הפקק הזה? בעודו מדבר גם הוא כבה. הטלפון של האוטו השתתק, הרכב עצמו החל להאט, עוד קצת, התחננתי אליו, עוד קצת תסע, עד למחסום. למחסום הוא לא הגיע, אבל מאה מטר קודם – שם נפל שדוד.

שום דבר לא הכין אותי למדידה המפוארת של האפודה הצהובה הזוהרת. לראשונה בחיי.

אנשים צפרו לי. הי, לא להגזים חשבתי. נכון שרזיתי, אבל האפודה הזו אינה עד כדי כך יפה.

לפני כולם הגיעה נעמה והבהבה מאחורי כדי שרכבים עצבניים לא יכנסו בי, הרי האור המשולש לא נדלק גם הוא. בסוף הגיע האיש שלי, ובאבירות נשאר לחכות במקומי. נעמה לקחה אותי הביתה, שעה מאוחר יותר הגיע האיש משגריר וגרר. זה מה שהם יודעים לעשות.

מסקנות ולקחים:

א. צריך היה לעצור עוד בירושלים, עם ההבהוב הראשון, כמו שחשב רפאל.

ב. אנשי הגוש נפלאים ונעימים, ראשים רבים השתרבבו כדי לשאול אותי מה קרה ואם אפשר לעזור. כמה אפילו עצרו.

ג. הוסט הצהוב נפתח מהצד בסקוטש ,לא צריך ללבוש אותו מלמעלה.

2 מחשבות על “מפגשים מהסוג הכבישי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s