התגלות נטולת רכב-אש 
המציאות והאמנות מנהלים כבר שנים רבות ריקוד משונה וצמוד. כשהאמנות מעמידה מיצג מתקתק ופשטני מדי, המציאות מתרחקת, כשהמציאות מתעכרת מדי, האמנות מנסה לעדן אותה. בתהליך ארוך ומרתק השתיים משקפות, משנות ומשפיעות זו על זו.
אוהל הדוד תום הוא דוגמא מפורסמת לכך. הספר המספר סיפורה של משפחת עבדים וגלגוליה, שראה אור באמצע המאה התשע עשרה, חולל את התפנית שנדרשה בדעת הקהל בארצות הברית לביטול העבדות. השנה זכה באוסקר בפרס השחקן הטוב דניאל די לואיס שגילם את תפקידו של אברהם לינקולן במאבקו להביא לאישור בית המחוקקים את התיקון ה13 לחוקה האמריקאית. אגב, בסרט עצמו לא רואים אפילו רמז לעבד סובל מרשעות אדונו או מהצלפות שוטו. הסרט עוסק ביכולתם של בני האדם לחולל שינויים היסטוריים במציאות שלהם, וביכולתה של הפוליטיקה לקיים במציאות האנושית את צו המצפון והרוח. הפוליטיקה, כמו פוליטיקה, עושה זאת באופן מסורבל ומעצבן, מאד לא הירואי, ולמרות זאת רוח של גדלות נושבת מעל קטנות התרגילים המפלגתיים והאישיים. באחד הרגעים היפים והדרמטיים בסרט, נכנע הלוחם הגדול לזכויות האדם – תאדיאוס סטיבנס הרפובליקני, ומתפשר על עקרונותיו, כדי לקדם את יישומם בפועל. "האם אתה מאמין בשוויון של כל בני האדם?" שואל אותו אחד מיריביו. הוא מאמין, כמובן, אבל אם יאמר זאת, הוא יפחיד את בית הנבחרים. לכן הוא מתאפק, בולע את גאוותו ועקרונותיו, ומצהיר: אני מאמין שבני האדם צריכים להיות שווים מול החוק, בלבד. אף מילה על שוויון פילוסופי או על צלם אלוהים שההכרה בהם תגרור איתה, חלילה, זכויות נוספות, זכות הבחירה למשל.
צריך לראות את סרטו הארוך והחשוב של ספילברג, כדי להבין עד כמה מושרשות היו התפיסות הישנות, כמה מסובך וקשה לעקור אותן. כמה מפחדים אנשים מערעור משמעותי כל כך של המציאות שבה הם חיים. מה יהיה על הכלכלה, הם שאלו. מה יקרה לשחורים אחרי השינוי. איך ישפיע הדבר על החברה כולה. המתנגדים לחוק, מלמד הסרט, אינם אנשים רעים, הם מפחדים מאי-יציבות, כמו כולנו. חוששים משינויים חברתיים וכלכליים חריפים מדי. מי לא מפחד מרעידות אדמה? בלי משים, הופך הסרט ההסטורי, למשל מציאותי מאד על תהליכים ותודעות משתנות.
"מצפונכם התנוון", מטיחים בהם מצדדי ביטול העבדות. "אתם עלבון לנוכחות האלוהית". הנוכחות האלוהית, מצידה, לא ירדה ברכב אש מן השמים כדי להציל דורות של שחורים משנים נוספות של עבדות, אלא הסוותה עצמה מאחורי תרגילים פוליטיים, שקרים ותככים. כדרכה תמיד.