איה נוראותיו: היסטוריה אלטרנטיבית

ממזרים חסרי כבוד

קצין נאצי מגיע לביתו של רפתן בכפר קטן בצרפת. הימים ימי מלחמת העולם השניה. הקצין מחפש יהודים מסתתרים, כל יהודי הכפר נלקחו להשמדה, אבל משפחה אחת ברשימה, חסרה. למרות היתממותו, כביכול בא לבקש מידע, מתברר עד מהרה שבידיו מידע אמין שאותה משפחה מסתתרת עדיין בכפר. במהלך הדיאלוג מתברר כי מקום המסתור הוא ממש בבית זה, מתחת לחדר המגורים שבו הוא יושב, ושותה כוס חלב.

סצנת הפתיחה של ממזרים חסרי כבוד (באנגלית: Inglourious Basterds) היא סצנה ארוכה, מבריקה מותחת ומפחידה. דו קרב מוחות מתרחש בין בעל הבית לקצין הנאצי. גורלם של המסתתרים, העוצרים את נשימתם לבל יתגלו, נתון בכף המאזניים, הם אינם מבינים את השיחה המתנהלת באנגלית. האם ישמור האיש על הסוד ויסכן את חייו וחיי בנותיו? האם יבגוד במצפונו ובשכניו היהודים שהפקידו את גורלם בידיו?

הסצנה הפותחת הזו, היא סצנת שואה קלאסית. לצופה ברור שהוא צופה בסרט היסטורי המתרחש בזמן מלחמת העולם השנייה, והוא ממתין לבאות בציפייה דרוכה, לא באופטימיות.

אבל עד מהרה מתבררת האמת. באחת הסצנות הבאות אנו פוגשים פלוגת של יהודים עם מפקדם האינדיאני (בראד פיט) המכונה אלדו אפאצ'י, האורבים לחיילים נאציים, הורגים אותם ומסירים את קרקפתם. מטרתם – להרוג כמה שיותר חיילים נאצים, ולהטיל אימה בצבאם. על כל איש, כך מתברר, מוטלת החובה לאסוף 100 קרקפות. בנוסף למנהגם זה – מנהג אחר בידם – להותיר תמיד ניצול אחד, מבין הנאצים, מפוחד עד אימה, על מנת שיחזור הביתה, ויספר את סיפורם. על מצחו של אותו ניצול מקעקעים הלוחמים היהודים צלב קרס. סיפוריהם של אותם ניצולים הופכים את הפלוגה למיתוס אימתני, שצמרת הצבא והשלטון הנאצי רועדים מפניו.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת