שלשת הכרכים של כתבי שרלוק הולמס שולחים בי מבט תמה: באמת נראה לך שתספיקי לעשות עלינו
'סיום' בחנוכה? לא צריך להיות שרלוק, הם משתעלים, כדי ללמוד מהנתונים המצטברים שאין למיזם שום סיכוי. צודקים. הסיבה שנדרשתי אליהם היא צפייה מתמשכת בששה פרקים, בני שעה וחצי כל אחד, של סדרת טלוויזיה משובחת (בי בי סי) מותאמת לזמננו, ומבוססת על סיפוריו של ארתור קונן דויל. לשרלוק המעודכן יש טלפון נייד, מחשב, וגישה למעבדת כימיה משוכללת. במקום ללמוד פרטי פרטים על האדם שמולו ממקל ההליכה שלו, הוא לומד עליו מסימני השפשוף במכשיר האייפון שהוא אוחז. כשהוא מקבל הודעת טקסט לנייד שלו, האותיות רצות על המסך הרחב, כשהוא מעיף מבט סביב ו"קורא" את המתרחש בחדר הופך מוחו, ויזואלית, למסך מחשב שעובדות ומספרים 'רצים' עליו. בדיוק כמו הרובוט בסרטי 'שליחות קטלנית'. במקום רשימות לעיתון כותב ד"ר ווטסון, איך לא, בלוג באינטרנט שבו הוא מתאר את חקירותיו של הולמס. הבלוג צובר צפיות רבות והופך את הגולשים בו למעריציו של הבלש הדגול. ככל ששולטים יותר בפרטי יצירת המקור כך נהנים יותר מן המשחק ששחקו התסריטאי והבמאי בדמות הספרותית שנולדה במאה התשע עשרה וגלשה למאה העשרים על מנת להפציע שוב, כמאה שנה מאוחר יותר, בגרסת המאה העשרים ואחת.
גיבורים בריטיים, אלופים מאדום וטקסטים מעודכנים
2
מטרוניתה 