שובה לב

homland

מבט חטוף בטלוויזיה הישראלית של השבועות האחרונים, יזהה רצף של סדרות ואירועים העוסקים בנושא השבי והחזרה ממנו: תחילת העונה השנייה של הסדרה הישראלית חטופים, תחילת העונה השנייה של הסדרה האמריקאית שנכתבה בהשראתה – הומלנד, וסרט תיעודי ובו ראיון ארוך, ראשון, עם גלעד שליט.

מה פשר העיסוק האינטנסיבי בשאלת השבים מן השבי? מה יש בשובו של שבוי, ששובה כל כך את הלב? עוד רגע אנסה להשיב על שאלה זו, ובינתיים, אתרכז בשתי הסדרות ובהשוואה ביניהן. שהרי זו סיטואציה שחוקר ספרות ותרבות יכול רק לחלום עליה: איך מספרים אותו הסיפור בשתי תרבויות שלמרות הדמיון ביניהן – שונות. מה מדגישים בכל תרבות? מה טיבן של הדמויות? מה הם המסרים הגלויים והסמויים החבויים בכל אחת מהן?

שיבה מאוחרת

הסיפור הבסיסי: חוזר השבוי הביתה, השיבה קשה לו וקשה למשפחתו. אפשר להוציא את השבוי מהשבי אבל קשה להוציא את השבי מהשבוי. בלילה הוא רגיל לישון על הרצפה, לחלום סיוטים, להתעורר, להיאבק. צריך לבנות מחדש את הקשר הגופני והנפשי עם אשתו, עם הילדים. בספרות קוראים לזה שיבה מאוחרת. אתה חולם על חזרה לאותו מקום, אבל המקום זז, השתנה. גיבוריו המשיכו ללכת ולהתקדם, החולם עצר. הוא עדיין לא היה בחו"ל, וחולם על הטיול שתכנן עם ארוסתו בבירות אירופה, היא כבר ממשה את החלום בחברתו של אחר. שמונה שנים נעדר ניקולס ברודי, גיבור הומלנד האמריקאית. שבע עשרה שנה נעדרו אורי זך ונמרוד קליין גיבורי הסדרה הישראלית. יותר מכפליים. לתסריטאים הישראלים של חטופים זורם בוורידים רון ארד, זיכרונם של האמריקאים מגיע עד גלעד שליט. את שחרורו של ניקולס אפשר מבצע מוצלח של הצבא האמריקאי בשטח האויב. את שחרורם של אורי ונמרוד אפשרה עסקה שנויה במחלוקת של חילופי שבויים. הפרהסיה הישראלית מיוסרת ודומעת, מלאה בשלטי 'החזירו את החטופים הביתה' כמו גם בשלטי מפגינים נגד מחירה הכבד של עסקת השחרור. הפרהסיה האמריקאית צוהלת ומאושרת: גיבור זוהה, כוכב נולד. השירות החשאי בשני המקומות חושד, מזהה חריקות, וחידה: מי לא חזר מהשבי, ולמה. מה מסתירים השבויים שחזרו. מה מסתירים הסוכנים.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת