תקציר המחקר

המטרונה רבת הפנים – דגמים קבועים ומשתנים של מפגשים בין חכמים ונשים נכריות במדרשים ובתלמודים. 

במרחבי ספרות חז"ל מתוארים כמה עשרות מפגשים בין חכמים לבין נשים נכריות. רובן רומיות, המכונות מטרונות. בחלקם מתקיים דיאלוג בין השואלת לחכם שבו על פי רוב שואלת האישה את החכם שאלה דתית – לעתים מבוססת על הכתובים – הנוגעת לקב"ה ולהנהגתו את העולם, בסיפורים בודדים מעירה המטרונה לחכם שאיתו היא משוחחת הערה בדבר מראהו או התנהגותו; ישנם סיפורים שבהם היא נותנת עצות לרפואה ובסיפורים אחרים היא מהווה גורם מפתה. בצד סיפורי-דיאלוג, ישנם סיפורים שבהם המטרונה אינה מדברת כלל וכלל, אבל נזכרים מעשיה. בכל אלה משתתפות נשים ששמן או כינויין "מטרונה", כמו גם נשים נכריות חשובות, אחרות (רובן ממוצא רומי) שלהן כינוי או שם אחר, כגון: "ברתיה דקיסר" (בת הקיסר), קליאופטרה, מלכתא דרומי ועוד. כל הסיפורים מופיעים בטקסטים שעריכתם מיוחסת לכל המוקדם לתקופה האמוראית. המקורות התנאיים אינם מכירים את המושג מטרונה וניתן למצוא בהם סיפורים בודדים בלבד על אודות נכריות לשעבר, גיורות כהלני או כבלוריא. רוב המשוחחים עם המטרונה הם תנאים, ומיעוטם – אמוראי ארץ ישראל.  בבראשית רבה, לדוגמא, נזכרת המטרונה 15 פעמים, 7 מהם משלים ("למלך שהיתה לו מטרונה"), 8 מתוכם הם סיפורים "היסטוריים" שבהם היא שואלת חכם ידוע, שיחות אלה של מטרונה הם חלק מתופעה רבת היקף של שיחות בין חכמים לנכרים, שיחות שמיעוטן מצויות בספרות התנאית ורובן בספרות האמוראית, בבבל ו(בעיקר) בארץ ישראל. בשל היקפו הרב של החומר בחרתי להתמקד בהופעות המטרונה במדרש הארץ ישראלי הקדום, ובשני התלמודים.

 המטרונה הספרותית

הבחירה לקרוא לנושא עבודתי 'מטרונה' למרות שהיא דנה גם בנשים נכריות אחרות, שכינויין שונה, נובעת מן הדומיננטיות המספרית והאיכותית של מודל המטרונה הרומית ומייחודו. "מטרונה" הוא כינוי לאישה רומית, וגם הנשים שאינן רומיות המופיעות בעבודה זו נבחנות לאורו של המודל הנשי הרומי של המטרונה. מקורו הלטיני של שם המטרונה קשור למילה אם. המטרונה היא אשתו של נכבד רומי, אישה חשובה – גבירת הבית, ממעמד כלכלי וחברתי גבוה, וככל הנראה – מבוגרת. יש התאמה ברורה למדי בין דמותה של המטרונה העולה מן המקורות הארצישראליים הקדומים לבין הדמות העולה מהמחקר ההיסטורי של הנשים הרומיות במאות הראשונות לספירה. לא המטרונה ההיסטורית עומדת במרכז עבודה זו אלא המטרונה ה"ספרותית" כפי שזו מתוארת בספרות חז"ל. מטרונה זו נשענת על מודל היסטורי ממשי, אבל אינה זהה לו, במיוחד ככל שהיא הולכת ומתרחקת מהמקום הגיאוגרפי וההיסטורי שבו הוא נוצר. בעבודה זו עקבתי אחר גלגוליה השונים של דמות ה"מטרונה" בספרות חז"ל מתוך מטרה: א. לזהות בסיפורים השונים את מרכיבי הקונוונציה הספרותית שלה מבחינה תרבותית ומגדרית – כבת לתרבות היוונית-רומית, וכאישה. (בהשוואה לנכרים שונים ממין זכר). ב. לנתח באופן פרטני את השימוש שעושים עורכי קבצי מדרש וסוגיות תלמודיות בקונוונציה זו. ג. לזהות את גלגוליה של קונוונציה זו בין הקבצים השונים והתקופות השונות להצביע על שינויים שחלו בה.

העבודה מחולקת לשלשה שערים: א. מטרונת השיח בספרות ארץ ישראל ומקבילותיה; ב. המטרונה מרובת הפנים בבבלי; ג. מטרונת המעשה. כל שער מחולק לפרקים. הקריטריון לחלוקת השערים והפרקים הוא כפול, וכולל גם את סוג ההופעה של המטרונה: (שיח, יעוץ או פיתוי) וגם את מקומם וזמנם של הקבצים שהיא מופיעה בהם: (מקורות אמוראים ארץ ישראלים, תלמוד בבלי). מחלוקה זו עולה כי מודלים מסוימים של מטרונה אופיינים לקבצים מסוימים ונעדרים מקבצים אחרים. כך, לדוגמה: "המטרונה המפתה" קיים רק בתלמוד הבבלי, ואינו קיים במקורות הקדומים לו. מודל ה"מטרונה המשוחחת" לעומתו, קיים רק במקורות ארץ ישראל האמוראיים ובתלמוד הבבלי, ולא קיים במקורות תנאיים.

מודעות פרסומת