נערה בהפרעה – הרהורים על נשיות וטירוף

מחקרים מודרניים טוענים – כדי שאישה תמרוד בעולם שמדכא נשים, היא צריכה להיות קצת מטורפת, קצת פושעת, מישהו אמר – 'מכשפה'? בכל מקרה, החברה תתייג אותה ככזו. הדף יומי שלמדנו לאחרונה, במסכת פסחים, עוסק באינטנסיביות בנושא השדים והכישוף, כרגיל מופיעות בו בשלב כזה או אחר גם הנשים הכשפניות שיש כמובן להזהר מהם.

נזכרתי בזה בגלל סרט ישן שראיתי לאחרונה שוב. יש סרטים שנכון לראות פעמיים, רצוי בהפרשי זמן גדולים, כדי להבין אותם הבנה מחודשת ועמוקה יותר. 'נערה בהפרעה' הוא אחד מהם. הסרט מתרחש בבית חולים לחולות נפש. במרכזו סוזנה שמאשפזת את עצמה, או שמא הוריה הם הדוחפים אותה לכך. זה סרט על נשיות פגועה, החולות סובלות, כל אחת בדרכה, מהפרעות אופייניות לנשים: אנורקסיה, בולימיה. השחתת יופי. ניצול מיני. שימוש במין כמניפולציה. מבחינה זו הוא משלב אמירות פסיכולוגיות באמירות סוציולוגיות.

הרקע: תחילת שנות השישים (תמונתו של הנשיא קנדי, שממקמת תקופתית וגם קורצת אולי לסופו) סוזנה מחפשת את עצמה בעולם מלא צביעות ומבקשת למרוד בכללים, ובהוריה: לא ללכת ללמוד, לא להיות 'הילדה המתוקה שמתחתנת' כמצופה ממנה. יש בתוכה קול אנטי ממסדי נכון, כמו הוריה, גם הממסד הרפואי – מלא בקיבעונות, פועל לפי דפוסים קבועים 'לפי הספר' בלי גמישות אנושית. חוסר הבנה מוחלט באשר למה שנקרא התקדמות או נסיגה. השיא – כשניגנו מחוץ לחדר של פולי המצולקת, כדי לשמח אותה. הם עשו משהו כל כך אנושי. שהממסד לא ידע להגיב עליו בכלל. ונענשים על זה. הבעיה שהקול האנטי ממסדי הזה, שמגולם היטב בדמותה של ליסה (אנג'לינה ג'ולי) לובש לבוש הרסני והתאבדותי.

 (כרגיל, מזכיר את ההבחנה הנכונה של הרב קוק על נשמות מעולם התוהו שמהרסות את הקיים, שראוי לו לההירס, בלי היכולת לבנות משהו ראוי במקומו).

יש פה כמובן פן פמיניסטי. "אם הייתי גבר", שואלת סוזנה את הרופאה המדברת איתה על המופקרות שלה, גם אז היית חושבת שאני מופקרת – עם כמה נשים גבר צריך לשכב כדי להיקרא כך, ועם כמה אישה? יש שם גם את האישה השחורה, הנאבקת. כולם משקרים קצת כדי לשרוד.

האם ליסה 'סוציופתית' כפי שכתוב בגיליון המחלה שלה? לא בטוח. ליסה היא אישה חזקה. מנהיגה. החוזק הזה מפתה, היא נאבקת ומצליחה לנצח לעיתים את אטימות הממסד, לכאורה. אומרת את האמת בפרצוף, מצד אחד יודעת לתמוך ולעזור כשצריך, אבל היא מלאה בוז לחולשות ולפגיעות (כולל לאלה שלה עצמה, לכן כנראה היא מתמוטטת כל פעם מחדש) ואין בה חמלה. ליסה מייצגת את הקול ההרסני. סוזנה מבינה את זה רק בבריחתן המשותפת, כשהיא מטיחה בחברתן את האמיתות הכי כואבות על חייה וזו הולכת ותולה את עצמה. מבינה ומתנתקת ממנה פנימית – ליסה היא סמל גם לכוחות ההרסניים בתוך סוזנה. להתנתק ממנה היא הדרך היחידה להחלים.

בשלב מסוים סוזנה תטיח בליסה את האמת בפרצוף: היא לא חופשית באמת. היא שבויה של ההרס, ומכורה לדרמה שבללכת ולחזור לבית החולים. דרמה שמעניקה לחייה משמעות. באחת הסצנות בסוף רואים את ליסה והצל שלה. הצל מסמל את העולם החשוך שבתוכה. זוהי ליסה החולה שלא מצליחה להשתחרר מהצל הזה. אמנם הקול החולה הוא קול אמיתי, מתריס בצדק, כאמור, אבל הוא הרסני באופן שלא מאפשר לחיות. מולו עומד קול אנושי בריא, שיש בו חמלה. זה הסיפור בסרט, מי ינצח, הבריאות או החולי. ההרס או החמלה.

הסרט דומה לקן הקוקיה שנעשה כעשרים שנה לפניו אבל גם שונה ממנו.  מצד אחד, הנזעים החשמליים לליסה, ההרדמה וההרגעה כדרך למשטר ולהכניע מתנגדי ממסד 'משוגעים'. מצד שני, הממסד הרפואי התקדם קצת מאז. אין שם טוב ורע מוחלטים, בסרט.  וופי גודלדברג בתפקיד האחות השחורה חכמה באמת ואוהבת באמת את המטופלות. אומרת דברים נכונים, גם הרופאה אומרת דברים נכונים. המערכת מצליחה לעזור לסוזנה, כשזו מחליטה לעזור לעצמה.

משהו על 'הקוסם מארץ עוץ' – סרט שהנשים המאושפזות רואות שוב ושוב. שהרי זה סרט על ילדה שהולכת לאיבוד, סערה נושאת אותה מביתה החמים והבטוח. דורותי רוצה לחזור הביתה (כמו כולן, למצוא את ה'בית' בתוכן). בסוף הסרט מבינה דורותי שהמפתח לחזרה הביתה, לקנזס, נמצאת אצלה ולא בידי קוסם כזה או אחר.

"אני נושמת וחופשיה ואת תחנקי בחיים הבינוניים שלך".  מטיחה ליסה בסוזנה ברגע חזק במיוחד. הפיתוי האנטי ממסדי שמציעה ליסה הוא פיתוי עצום. בעצם בכל סרט שהנושא שלו הוא טירוף, עולה הקול הזה – האנשים הרגילים הרי משעממים נורא, החיים דורשים איזו מידה של טירוף כדי להפוך אותם למעניינים, אולי למשמעותיים. זה מזכיר לי את הסרט 'אקווס', שם מטפל פסיכולוג בנער מוטרף, שעיוור לילה אחד את עיני הסוסים באורוות במעשה של אכזריות לא נתפשת. הפסיכולוג מנסה להבין את שורש החולי והטירוף של הנער, לעזור ולרפא אותו, אבל בדרך שואל את עצמו בדיוק את השאלה הזו – האם יפסיד העולם או ירוויח מהיעלמותו של הטירוף ממנו.        

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s