מוכרחים להמשיך לטפס

('תודה ששיתפתם', סטיוארט בלומברג, ארה"ב 2013)

טובים השניים

עד יומו האחרון נדרש אדם להיאבק בחולשותיו ובחטאיו בלי שמישהו יבטיח לו תיקון גמור, ההבטחה היחידה שהחיים האלה מציעים היא התמודדות הגונה יחסית, ואפשרות בחירה. עם זאת, כשנכנסת התמכרות לתמונה, המאבק מפסיק להיות שקול ויצר הרע ה'רגיל' מקבל ממדים מפלצתיים. הסרט 'תודה ששיתפתם'  הוא סרט על מאבק בהתמכרויות. סרט שגיבוריו נאבקים לכבוש את יצרם שהפך כפייתי, ואלמלא סוגיית הצניעות, ואם אפשר להתעלם ממנה, הרי הוא סרט מומלץ לעשרת ימי תשובה, לבוא ממנו אל יום הכיפורים.

כל ההתמכרויות – לא משנה לְמה – דומות זו לזו ביכולת ההרסנית שלהם לקחת מאדם את מושכות חייו ולהפעיל עליו כוחות זרים המדרדרים אותו לתהום. לעשות תשובה ולתקן  התמכרות כזו היא עבודת חיים. מארק אדם ונייל הם שלשה משתתפים בקבוצת גמילה של שניים עשר הצעדים למכורים למין. מארק הוא מורה הדרך הוותיק, מבוגר מהשאר, סלע יצוק מצפן ומשענת. המנטור והמדריך של אדם ושל רבים אחרים. אדם הוא איש עסקים נאה, שמקדיש את חייו בקפדנות גדולה לגמילה שלו, הוא מקפיד לא להחזיק ברשותו מחשב נייד, בכל חדר במלון שבו הוא לן בנסיעות העסקים שלו הוא מבקש שיוציאו את הטלוויזיה, אורתודוכס – חרדי גמור. ההקפדה הזו עובדת, כי הסרט נפתח בהענקה חגיגית של מטבע המציינת חמש שנים נקיות מהתמכרות. חתיכת הישג. נייל הוא המצטרף החדש, רופא יהודי שמנמן וחסר ביטחון שהגיע לקבוצה מכוח צו בית משפט ולא מרצונו החופשי. בניגוד למארק ואדם שהפכו את הגמילה למאבק חייהם, נייל מזייף ומשקר, ממשיך לרסק את חייו שלב אחרי שלב, מטריד נשים במקום עבודתו, צופה כפייתי בפורנו, ועוד.

הסרט מספר את הסיפור של שלשתם, נפילותיהם לתחתית והניסיונות לטפס חזרה. זהו סיפור מאבק שלעולם לא יסתיים, בכוחות חזקים המאיימים להשתלט, הוא מעניק שיעור חשוב לחיים כשהוא מראה איך גם החזקים והטובים אינם חסינים, הם לכל היותר מנוסים יותר.  הסרט מראה גם כוחה של חברות ושל תמיכה. טלפון לחבר ברגע קשה יכול לעשות את כל ההבדל. טובים השנים מן האחד אשר יש-להם שכר טוב בעמלם,  כי אם ייפולו האחד יקים את-חברו.

איש קונה מחשב בחנות מחשבים – תמונה תמימה ושגרתית, אבל לא כשאדם עושה את זה ומפר את הסייגים ה'הלכתיים' החמורים שבהם עטף את עצמו להגנה. הנה, יודע הצופה, הוא על סף התרסקות. ואמנם כך בדיוק קורה. קניית המחשב היא החבל במשחק סולמות וחבלים – היא תעיף את אדם לאחור, לתחנות הנבזיות והקשות ביותר שמהן הצליח בתושיה כל רבה לברוח. אבל אז, אחרי התגייסותם של חבריו לעזרתו, ובמה שמתגלה כאחד הרגעים החזקים של הסרט, יפתח אדם את קופסת המדליות, יכניס לתוכה את המטבע החגיגי המציין חמש שנות פיכחון וגמילה, וייטול לידיו את מטבע "24 השעות" הצנוע. מבטו עצוב, אך משלים: למרות הנפילה הנוראה, הוא לא מוותר וממשיך. אולי עם מעט יותר ענווה, אבל עם לא פחות נחישות. ספק אם פגשתי רגע אופטימי כל כך בכל הקולנוע כולו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s