על ביוגרפיות ועל כוחה של עריכה

 לאה גולדברג, עמיה ליבליך, נעמי פרנקל ועוד

קניתי לעצמי את הספר החדש  לאה גולדברג – שירים גנוזים, וכמעט לא מצאתי בו שיר אחד שדיבר אלי. אמנם קראתי ברפרוף, ובכל זאת. הדבר גרם לי לשאול את עצמי האם מוצדק כל העניין הזה. מדוע להפוך את הטיוטות שהכותבת פסלה – לספר? לכאורה זהו חוסר הגינות.  למחקר זה טוב, אני מניחה. ובכן, יכתוב החוקר את מחקרו ומי שמעוניין יעלעל בו. אבל ספר על מדף? למה? אני מחפשת דימוי הולם: זה כמו ההבדל בין לצלם מרצה בזמן הרצאתו, לצלם אותו בלי שידע, כשהוא מתלבש ומסתרק ומתכונן להרצאה. פגיעה ברשות הפרט.

וכל זה מביא אותי לחשוב על עריכה. חכמה הייתה לאה גולדברג, שערכה את עצמה. צנזורה עצמית היא דבר לא קל, כמו לכרות לעצמך אצבע, או חתיכת אגו, הרי המשפט שכתבת שם מנוסח לעילא, ומדוע למחוק? טובת הטקסט הסופי היא שיקול ערטילאי, שלא תמיד מהווה משקל הולם לקשי המחיקה. בכל כותב צריך לגור עורך קטן, אמר לי פעם אורי אורבך. במקום שבו קוצצים את הענף, גדלים הפירות המשובחים ביותר, אמר לי מישהו אחר, חכם לא פחות. נכון, אבל כואב. פחות ועדיין פוגע.

בזכות הספר החדש והמיותר קרה בכל זאת דבר טוב: נזכרתי כמה אני מתגעגעת ללאה גולדברג, ולכן  הורדתי מהמדף את ספרה של עמיה ליבליך – אל לאה. קראתיו לפני למעלה מעשרים שנה, כשראה אור. רותקתי אליו בשנית כל השבת. איני אותו אדם שקרא אותו אז. אז הייתי שוחרת לאה גולדברג שהסתקרנה מאד נוכח פרטי חייה והדרך שבה הם נקשרים לשירים, ולא תמיד אהבה את הדרך שבה שילבה ליבליך את עצמה. היום קראתי אותו בעיניה של הביוגרפית שהפכתי להיות ועמדתי השתנתה לחלוטין. תהליך המחקר הגילוי והכתיבה של הביוגרפית מעניין אותי לא פחות מהעובדות על חיי מושא הביוגרפיה שנחשפות והולכות. בעשרים וארבע השנים שחלפו מאז ראה אור אל לאה, כתבתי כמה ביוגרפיות, שתיים מהן ראו אור, ועוד שלש תראנה אור בקרוב, חלקן עוד בתהליך עבודה. את הראשונה שבהן – זו של נחמה ליבוביץ, כתבתי כעשור אחרי שיצא סיפרה של ליבליך. אני קוראת את ליבליך שוב ונדהמת לראות עד כמה, מבלי דעת, היא השפיעה עלי. האופן שבו תיעדה את מחקרה הבלשי, את הקרבה והריחוק לסירוגין שחשה ממושא מחקרה. החיפוש בתוך השירים אחרי רמזי חיים – וחדוות הגילוי. כך עשיתי כשנפלו לידיי מחברות חידותיו המחורזות של ליפמן, בעלה של נחמה, ואכן גיליתי בהן מטמונים. יש לי הרצאה קבועה על כתיבת ביוגרפיות, עם דוגמאות, שאני מסתובבת איתה בעולם, ובהחלט משהו מעמיה ליבליך יש שם. יש לי גם ביקורת עליה, כמובן. ניכר שבניגוד לגולדברג עצמה, ליבליך פשוט אינה בקיאה בתנ"ך, ולכן יש רפרנסים שהיא פשוט מפספסת – או אותם עצמם, או את עוצמתם. מדי פעם קופצת מתוכה הפסיכולוגית – ונוזפת במשוררת המרחמת על עצמה ונופלת שוב ושוב לאותן מלכודות חיים (וחוסר אהבה). דווקא נוכח אבחנות אלה שלה אני נהנית ביותר. בקיצור, כולנו לובשים משקפיים ורואים בעזרתם את המציאות. וכאן הרי הבעיה: לערוך את עצמי פירושו ללבוש משקפיים כפולות, זו של היוצאת המאוהבת במילותיה, וזו של העורכת המסוגלת להתבונן בהן מבחוץ – ולצנזר ללא רחמים.

ולסיום, שתי דוגמאות טובות יש לי לכוחה של עריכה. שתיהן נוגעות לסופרות שאהבתי מאד בנעוריי והשפיעו על כתיבתי או לפחות על ההחלטה שלי להיות סופרת. השתיים הן אסתר שטרייט וורצל ונעמי פרנקל. אורי של הראשונה, והטרילוגיה שאול ויוהנה של השנייה. ספרי מופת מכוננים, לא פחות. מה מאד נדהמתי כשפגשתי ביצירות אחרות של אותן שתי כותבות והנה הן טובות פחות, לאין ערוך פחות.

ניחשתי שהמפתח, לפחות אצל שטרייט וורצל, נמצא אצל הסופר והעורך אוריאל אופק. כל עוד הוא חי, ספריה יצאו זהב טהור ומזוקק. אחר מותו זה סיפור אחר. לא ברור לי מי ערך את הטרילוגיה של נעמי פרנקל שיצאה בספריית הפועלים, אבל נדמה לי שזהו אברהם שלונסקי שפרסם את הפרקים הראשונים שלהם בכתב העת אורלוגין. דודי ורעי וכמו צמח בר שראו אור לאחר מכן, גם הם טובים. למרבה הצער, הספרים האחרונים של נעמי פרנקל שראו אור – ברקאי ופרדה כשעברה לגור בקריית ארבע והתקרבה אידאולוגית למחנה המתנחלים. למרבה הצער היו שייחסו את כישלון שני ספריה שנכתבו בקריית ארבע להתנכרותו של הממסד שאהב אותה יותר חילונית-שמאלנית. בעיני זה פשוט לא נכון. השניים האלה פשוט טובים פחות. והנורא מכל הוא הספר שהתפרסם לאחר מותה – מלכת הקונכיה – חייה הסוערים של נעמי פרנקל. שלשת הכרכים עבי הכרס (מעין מחווה גרועה לטרילוגיה הנפלאה הראשונה שלה?) שחיכיתי לקריאתם בציפייה, היו אכזבה מהדהדת ואינם אלא צֶבֶר של יומנים ורשימות שהושלכו על נייר והודפסו.  חבל. מגיע לה יותר מזה.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s