בתוך בועה

בועהבתחילה הרעיון היה נראה לי משונה מדי, דומה מדי לשיר של מאיר אריאל שכתב על מטוס גדול שממריא דרך דמעה שקופה. רק שבסדרת הטלוויזיה החדשה והמדוברת שבה יורדת בועה שקופה על עיירה קטנה בארצות הברית, ואוטמת אותה משאר העולם, המפגש בין המטוס לבין השקופה נגמר רע מאד. מכוניות, בעלי חיים מטוסים ואנשים מתנפצים אל מחסום בלתי נראה ואיש אינו מבין מה קרה כאן ולמה.

בשלב השני חשבתי שמדובר ברעיון מבריק. סטפן קינג הוא סופר שאינו מפחד להמחיש מטאפורות, גם אם הן מפחידות מאד. כי מהי בועה שקופה הכולאת בתוכה חברה שלמה, אם לא מטאפורה? היזכרו נא בביטויים דוגמת "בועת ההייטק" או "בועת נדל"ן" שמקורם בשיח הכלכלי ותפקידן לתאר התנפחות לא מוצדקת שתכף תתנפץ ויישאר לא כלום מלבד מי סבון מרוחים על פרצוף. "בועות" אלה מבטאות בין השאר גם אטימות קשיחה, ניכור, והעדר תקשורת עם המציאות בחוץ. "תקרת זכוכית" היא מטאפורה למחסום בלתי רשמי ובלתי עביר. והמטאפורה החזקה מכולן – "אתם חיים בבועה". משפט שנאמר לקבוצת אנשים המתחפרת בתוך עצמה ונחסמת לעולם שבחוץ. כשאין חילופי מידע, סחורות, ורעיונות – או גֵנים, אזי אפקט החממה מסוכן מאד. ואם נחזור לעולמה של הסדרה המדוברת – שם, בשל העדר זרימה טובה של אוויר, מחסור בתרופות, מתפרצת לה מגיפה המאיימת לפגוע בכל מי שקיים וממילא נוצר צורך בהסגר נוסף – בועה בתוך בועה. ובהשאלה – בחברה שבה אין זרימה של רעיונות ומחשבות מבחוץ שיפרו ויתסיסו את החיים שבפנים סכנת החולי והמוות הרוחני היא סכנה מוחשית מאד. צודק קינג, הבועה המסוכנת ביותר היא זו שלא רואים אותה.

מדובר, בעצם, בתרגום לא מוצלח במיוחד לעברית של המילה Dome. כלומר, באנגלית אין זו בועה אלא כיפה, מושג שיש לו אסוציאציה דתית מובהקת, תקרה של כנסיה. כיפה שקופה. שם זה מעניק לסדרה ההקשר הדתי נוצרי הנוגע במושגים של חטא, כפרה ועונש. מתרגמי הסדרה לעברית ומפיציה בארץ בקשו להניח להקשר הנוצרי ולהתרכז דווקא במשמעות החילונית של החיים בתוך בועה. מה קורה לקבוצת אנשים שננעלת בתוך עצמה ללא יכולת לקיים מגע עם העולם שבחוץ? לניסוי הזה היבטים פילוסופיים, פסיכולוגיים, פיזיולוגיים וביולוגיים. הבעיה הפרקטית הראשונה שמתעוררת, אחרי אסונות התרסקות שונים ומשונים, היא הפיצול בתוך המשפחות. אב אם או בן זוג נותרו בחוץ, הילדים או בני הזוג הנותרים נשארו לבדם בבית. הבעיה השנייה תהיה הפאניקה, אנשים יאבדו את האיזון, ישתוללו, רשעים יהפכו רשעים יותר, נדיבים יתגלו במלוא גדולתם ונדיבותם. בתוך בועה שקופה מסתבר, אי אפשר להסתתר. כמובן שצפויה גם בעית מים וחמצן, התפשטות מחלות, סכנות קיומיות מסוגים שונים. יש מי שיוצר כלא בתוך כלא וכולא נערה בתוך מרחב אטום וקטן יותר בתוך הבועה הגדולה. החממה מגדלת הכל, כאמור, גם טירוף ורשעות.

"אדם בתוך עצמו הוא גר", שר שלום חנוך. "לפעמים עצוב או מר הוא, לפעמים הוא שר,

לפעמים פותח דלת לקבל מכר אבל לרוב, אדם בתוך עצמו נסגר". כולנו הננו סוג של בועה, היציאה מעצמנו אל האחר היא מוטיב שאי אפשר להפריז בחשיבותו, שעמנואל לוינס הוא הבולט בנציגיו, מיד אחרי רבי עקיבא ומשה רבנו: ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. כולנו מכירים משפחות שחוסמות חדירת אוויר ונועלות הרמטית את הקירות השקופים שלהם, כולנו מכירים חברות וקהילות שכך נוהגות. הצו הראשוני למניעת הבועה כתוב במפורש בספר בראשית: על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו – את הבועה המשפחתית הראשונית – ודבק באשתו, ויחד עמה יצור בועה חדשה – בתקווה שזו תהיה מאווררת וחדירה לאוויר מבחוץ, שגם את קירותיה יפרצו בבוא העת ילדיהם כי שיוכלו להתפתח בדרכם ולהקים להם חיים משלהם.

חוק האיש העשירי

מגפה מתפשטת בעולם, מועברת על ידי נשיכה. הנדבקים בה הופכים אלימים ופושטים מעליהם חוקי אדם. הם הופכים למתים חיים ותוקפים את סביבתם. הלהיט הקולנועי העכשווי, מלחמת העולם z מתאר אנושות העומדת בפני כליה. גיבור הסרט ליין (בראד פיט) ובני משפחתו נמלטים מהמתים-חיים, ובבריחתם מסתגרים בדירה בתוך בית דירות שיושביה מכניסי אורחים – סממן אנושי מובהק, שניגודו הוא נשיכתם של הלא-אנושיים. אם אתה פותח דלת למחפשי- מקלט אתה אנושי, אם אתה פולש לתוך גופם באמצעות נשיכה ממיתה – אתה לא. מאז לוט, אברהם והמלאכים לא השתנה דבר בעניין זה. "בואו איתנו", אומר הגיבור לבני המשפחה המארחת. "סיכויי ההישרדות בתזוזה גדולים יותר". הוא אשתו ובנותיו ממשיכים במנוסה, המארחים נשארים בבעתה בביתם-בועתם. אחסוך מכם את הפירוט ואומר רק שתי מילים: הוא צדק.

בזכות היותו של ליין סוכן חשוב לשעבר, שולח סגן יו"ר האו"ם מסוק כדי לחלץ אותו מן הזוועה המתחוללת ברחובות פילדלפיה. לחילוץ, מתברר, היתה סיבה. הסוכן נקרא לשוב לתפקיד ולנסות להתחקות אחרי גורמי המחלה כדי למצוא לה חיסון או תרופה. בתמורה, יישארו בני משפחתו על אוניית הפיקוד הבטוחה אשר בלב האוקיינוס. כך מתחיל מסעו של הגיבור בין מדינות שונות בעולם. הוא פוגש גיבורים שנלחמו ונצלו, אוסף עובדות ומפיק לקחים, תחנתו הראשונה, קוריאה, שולחת אותו לירושלים שם נבנתה חומה שמצליחה להדוף את נושאי המחלה. מי שבתוכה – מוגן.

למה דווקא ישראל? איך הם ידעו? איך היה להם זמן לתכנן ולבנות חומה?

לחובבי הקולנוע תזכיר הבחירה בירושלים את טרילוגיית ה'מטריקס' ואת 'ציון', נמל הבית של המתנגדים לשלטון המכונות. בסרט הזה ההסבר פרקטי יותר, אבל לא פחות משובב נפש. אחרי תלאות רבות מצליח ליין להגיע לישראל, ולפיקוד הבכיר שבתוך החומות כדי לשאול אותם את השאלות החשובות האלה ולקבל תשובות: ניסיון היסטורי עקוב מדם לימד את היהודים כמה מסוכן להיות נעולים בבועה מחשבתית, כלומר – שבויים בקונספציה. בשנות השלושים היו אלה היהודים באירופה שחשבו שלא יקרה להם דבר, ב73 הצבא הישראלי טען שאין איום בהתחמשות הערבים סביב, באולימפידת מינכן לא צפו את התקפת הטרור. הישראלים, לפי הסרט, הפיקו את הלקח שלהם וכדי להיות מוכנים לכל תרחיש, הזוי ככל שיהיה, יצרו את חוק האיש העשירי, לאמור: אם תשעה אנשים מנתחים באופן דומה מצב מסוים, חובה על העשירי לנקוט בדרך ההפוכה, לחשוב ולפעול לפיה. כאשר הגיעו רמזים קלושים ראשונים על מגפה, וכל אנשי המודיעין בעולם ובישראל דחו אותם בגיחוך, תפקידו של האדם שעמו ליין נפגש, היה להתייחס לכך במלוא הרצינות.

מתברר שגם הסרט הקייצי והמצליח הזה מציע דרשה נאה על בועה ובועתיות. מצד אחד, כדי להצליח צריך לצאת מהבועה, כלומר, מהחשיבה השגרתית והשבלונית. מצד שני, פתרון החומה עצמו הוא, איך לומר, קצת מיושן מדי, שלא לומר בועתי. הסיכוי שבעולם פוסטמודרני, חומה מסתגרת בעלת שורשים הסטורים מעיקים תצליח לפתור את הבעיה, הוא קלוש עד לא קיים, וגם פה לא אפרט יותר. בראד פיט יאלץ להמשיך ולחשוב מחוץ לחומה כדי לשרוד ולהציל את העולם. את הפתרון לא אחשוף, ארמוז רק שהוא קשור לחולשה ולחוזק, ושאנשים רעים באמת, חיים בבועה משל עצמם, ולא סופרים את החלשים אף פעם. בועות, כאמור, הן דבר מסוכן מאד.

תחת הבועה, בריאן פ. ווהאן, ע"פ ספר של סטפן קינג, יס דרמה יום ה' 22.00

מלחמת העולם z בימוי: מארק פורסטר, ארצות הברית 2013

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s