תאומי קין

תאומתו עמו

לַחֲמוֹר, לַגָּמָל, לְעַצְמוֹ, לַאדוֹנָיו

לְכֻלָּם נָתַן אַבָּא שֵׁמוֹת,

וְאִמָּא – לְקַיִן.

עֲרֻמָּה מִשֵּׁם

לְלֵידַת אָחִינוּ הֶבֶל הִמְתַּנְתִּי.

יָדֹעַ יָדַעְתִּי כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ.

וַיִּוָּלֵד וְהִנֵּה

הֶבֶל פּוֹרֵחַ

בַּשָּׂדֶה

אֲנִי רָאִיתִי הֶבֶל מִתַּמֵר

אוֹתִיּוֹתַי רָאִיתִי

חוֹמְקוֹת לְהִסָּתֵר בֵּין עֲנָפִים

לְהִטָּמֵר בִּנְקִיקִים.

שְׁתוּקִים דָּמַי וּדְמֵי זַרְעִיּוֹתַי,

וּשְׁמִי אֲדָמָה לֹא נוֹדַע.

(תאומתו של קין, שרה פרידלנד-בן ארזה)

ידידתי המשוררת שרה פרידלנד בן ארזה, נתנה בשירה קול ושם לתאומתו של קין, זו שאמורה היתה, על פי המדרש, להנשא להבל. בשירה מקוננת התאומה על חייה שלה וחיי זרעה שלא ייוולד עוד.

הרעיון שקין והבל אמורים היו לשאת את אחיותיהן לנשים ולהוליד מהן צאצאים מתרכך, מסבר-אוזן, בשל מקורו המדרשי. כשאברהם קורא לשרה אשתו 'אחותי' – בת אבי אך לא בת אמי, אנחנו מבינים שלטאבו של נישואי אחים – ולו אחים למחצה – לקח זמן להשתרש בעולם.

האם יש סיכוי, ולו קלוש, שג'ון מרטין, מחברם הנוצרי של סדרת הפנטזיה הספרותית 'שיר של אש ושל קרח' מכיר את המדרש על תאומתו של הבל, שחפץ בה קין?

את סדרת הספרים של מרטין הפכו שני יהודים ניו יורקים לסדרת טלוויזיה מוערכת ונצפית, 'משחקי הכס', שעונתה השלישית משודרת בימים אלה בארצות הברית ובמקביל גם בישראל. הסדרה מתארת את עולמה הסבוך ומלא התככים של ווסטרוז, שעליה, עם פתיחת העונה השלישית, שולט נער צעיר וסדיסט, פחדן ויפה תואר. הנער, ג'ופרי שמו, הוא פרי הביאושים של גילוי עריות בין אמו ואחיה יפי התואר. משפחתם, משפחת לניסטר, תעשה כל שביכולתה לשמור על השלטון ועל טוהר הדם, ואם אפשר – גם על הכסף והכוח שמזינים זה את זה

'משחקי הכס' היא סדרת פנטזיה עם אווירה ימי ביניימית, מופת של צילום, בימוי וכתיבה כשם שהיא מופת של אלימות ובוטות-מינית. אף אחד, חוץ מויקפידיה, לא מסוגל לזכור את שמותיהן של כל הדמויות הנאבקות על הכתר, הכס, הנחלות, הנשים והכבוד. ה'קין' של ווסטרוז – או לפחות אחד מהם, הוא ג'יימי לאניסטר אחיה ואהובה הסודי של תאומתו המלכה, רוצח בעלה ויועצו. לצידו פועלים גיבורים נוספים. אח הטוען לכתר ולנחלה מוכר את אחותו לשליט ברברי כדי לזכות בתמיכתו הצבאית, נביאת אש מסתורית, עובדת אלילים, ממליכה יורש נוסף, וכולם נאבקים על נחלותיהם, כבודם ועל חייהם.

לא רק 'קיינים' בווסטרוז, גם 'הבלים' שם לא מעט. דמויות שונות נאבקות במהלך הסדרה בקשיים שהחיים מניחים לפניהם, חלקן נרצחות, חלקן שורדות ומתפתחות. דאינריז שהפכה מנערה שאחיה מסרסר בה למטרות פוליטיות, למנהיגה אמיצה, בעלת מוסר וחזון. טיריון לניסטר, האח הגמד והדחוי של המשפחה, הסובל בשל קומתו הנמוכה ומחפה על מומו בשנינות ובאומץ, בני משפחת סטארק ההגונים והאצילים, ועוד ועוד.

מאבקי הכוח הבלתי פוסקים שבסדרה מקימים לתחייה מדרש ידוע נוסף (בראשית רבה) המתחקה אחר סיבות היריבות בין קין והבל. התשובות שהוא מציע הן המצע הבסיסי של כל הדרמות האנושיות, חומר הגלם לספרים, למחזות ולסרטים מימי בראשית ועד עולם: סכסוך על רכוש ועל קרקע ("אחד נטל קרקעות ואחד את המטלטלין"); סכסוך סביב אמונה דתית, כוח ושליטה במאמיניה ("זה אמר בתחומי בית המקדש יבנה וזה אמר בתחומי"); נשים ומין ("חוה הראשונה", "תאומה יתירה שנולדה עם הבל"); כבוד וכוח ("הבל היה גיבור מקין") ומעל הכל – הטכניקה הדרמטית –מניפולטיבית של ניצול נקודת התורפה של היריב: "אם תנצח אותי", אומר קין השרוע מתחת לאחיו, "מה אתה הולך ואומר לאבא? נתמלא עליו הבל רחמים והניח לו, מיד עמד עליו קין והרגו". קין למד להפעיל עורמה פוליטית ובו ברגע הפך לאביהם הרוחני של רשעי הדורות כולם.

תואמיו

…

אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל

קַיִן בֶּן אָדָם

תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי

(דן פגיס, מתוך: כתוב בעיפרון בקרון החתום)

סופרים ומשוררים רבים השתמשו בדמותו של קין, קצרה היריעה מלפרטם. דן פגיס, אחד מני רבים, הפך אותו לשם עצם כללי, לרוצח של העולם, אשר בשנים מסוימות, באירופה, היתה לו זהות קיבוצית ברורה. טיבה של זהות זו משתנה במהלך התקופות והנסיבות. העולם המודרני – ניסה למצוא לקין נסיבות מקלות ונעזר בפסיכולוגיה: גיבורו ה'קייני' של סטיינבק בספרו 'קדמת עדן', הוא נער המחפש את אהבת אביו. גיבורו ה'קייני' של 'האזרח קיין' – סרטו הקלאסי של אורסון וולס – מחפש את אהבת אמו. אלה וגם אלה יכולים למצוא סימוכין לדבריהם במקראות או במדרשים.

בספר הנושא את שמו, 'קין' של סאראמאגו זוכה הנובל, הוא בעיקר נואף, אבל גם רוצח לא קטן. במקביל הוא פועל כמעין 'פורסט-גאמפ', נוכח באירועים המשמעותיים של העולם הנולד: מגדל בבל, הפיכת סדום, תיבת נוח, עקדת יצחק – בכל אלה הוא ממלא תפקידים שונים – לעיתים צופה ומתבונן בלבד, לעיתים שותף למעשי ההרג השמימיים, לעיתים מתערב לטובת בני האדם. ז'וזה סאראמאגו הפך את קין לשותף -סוד, שותף ל'דבר עבירה' של מנהיג העולם המחריב את עולמו בדרכים שונות. שותפות זו מלמדת עליו סנגוריה, מה שאין כן – על ה'פרטנר' שלו. אמור לי מי שותפיך, טוען סאראמאגו הביקורתי, ואומר לך מי אתה. אין זו הפעם הראשונה שבה מופיע הסופר הפורטוגלי כיריבו הגדול של אלוהים. ('הבשורה על פי ישו', היתה הפעם הקודמת שבה השתלח במנהיג העולם וחלק על מניעיו). חודשים אחדים אחרי השלמת 'קין', הלך הסופר לעולמו. עשו במידע זה כרצונכם.

אם נחזור ל'משחקי הכס' – כוחה באי-מקובעותה. ה'קין' שלה – הלוא הוא ג'רמי לניסטר, משתנה, משתפר, מתמתן. אחי המלכה האם ואהובה הסודי עובר שינוי מפליא במהלך עונות הסדרה: נפילתו בשבי, רמיסת כבודו, ייסוריו – הופכים אותו לאדם טוב יותר. ידו נכרתת ועמה מוסרת גם עורלת לב. אט אט הוא מגלה פנים אנושיות, מסכן חייו עבור אחרים, ולומד חמלה מהי. יפים הנדודים לקין, מני אז.

——————————————————————–

משחקי הכס (עונה שלישית), דויד בניוף וד.ב. וויס, HBO ארצות הברית 2013

קין, ז'וזה סאראמאגו, הוצאת הספריה החדשה של הקיבוץ המאוחד, 2012

תאומתו של קין, שרה פרידלנד-בן ארזה, מתוך 'חוט של חסר' הקיבוץ המאוחד תשע"ג.

כתוב בעיפרון בקרון החתום, דן פגיס, בתוך 'גלגול' רמת גן 1970.