איה נוראותיו: היסטוריה אלטרנטיבית

ממזרים חסרי כבוד

קצין נאצי מגיע לביתו של רפתן בכפר קטן בצרפת. הימים ימי מלחמת העולם השניה. הקצין מחפש יהודים מסתתרים, כל יהודי הכפר נלקחו להשמדה, אבל משפחה אחת ברשימה, חסרה. למרות היתממותו, כביכול בא לבקש מידע, מתברר עד מהרה שבידיו מידע אמין שאותה משפחה מסתתרת עדיין בכפר. במהלך הדיאלוג מתברר כי מקום המסתור הוא ממש בבית זה, מתחת לחדר המגורים שבו הוא יושב, ושותה כוס חלב.

סצנת הפתיחה של ממזרים חסרי כבוד (באנגלית: Inglourious Basterds) היא סצנה ארוכה, מבריקה מותחת ומפחידה. דו קרב מוחות מתרחש בין בעל הבית לקצין הנאצי. גורלם של המסתתרים, העוצרים את נשימתם לבל יתגלו, נתון בכף המאזניים, הם אינם מבינים את השיחה המתנהלת באנגלית. האם ישמור האיש על הסוד ויסכן את חייו וחיי בנותיו? האם יבגוד במצפונו ובשכניו היהודים שהפקידו את גורלם בידיו?

הסצנה הפותחת הזו, היא סצנת שואה קלאסית. לצופה ברור שהוא צופה בסרט היסטורי המתרחש בזמן מלחמת העולם השנייה, והוא ממתין לבאות בציפייה דרוכה, לא באופטימיות.

אבל עד מהרה מתבררת האמת. באחת הסצנות הבאות אנו פוגשים פלוגת של יהודים עם מפקדם האינדיאני (בראד פיט) המכונה אלדו אפאצ'י, האורבים לחיילים נאציים, הורגים אותם ומסירים את קרקפתם. מטרתם – להרוג כמה שיותר חיילים נאצים, ולהטיל אימה בצבאם. על כל איש, כך מתברר, מוטלת החובה לאסוף 100 קרקפות. בנוסף למנהגם זה – מנהג אחר בידם – להותיר תמיד ניצול אחד, מבין הנאצים, מפוחד עד אימה, על מנת שיחזור הביתה, ויספר את סיפורם. על מצחו של אותו ניצול מקעקעים הלוחמים היהודים צלב קרס. סיפוריהם של אותם ניצולים הופכים את הפלוגה למיתוס אימתני, שצמרת הצבא והשלטון הנאצי רועדים מפניו.

בשנים האחרונות נעשו לא מעט סרטים העוסקים במלחמת העולם השניה, אחדים מהם חרגו מהתיאור הנוקב של המציאות ההיסטורית וייפו אותה, מסיבותיהם. סרטים כמו 'החיים יפים' של רוברטו בניני או אפילו 'רשימת שינדלר' של סטיבן ספילברג, זכו בדרך כלל לביקורת בשל המְעטה בערך הסבל ובמשקלו. ממזרים חסרי כבוד שונה משני אלה מפני שהוא אינו 'ממעיט' או 'מיפה' אלא מספר סיפור שלא היה ולא נברא, מתוך מודעות מלאה לפיקציה שבדבר.

טרנטינו, במאי הסרט הוא במאי אמריקני ממוצא איטלקי שסרטיו המסוגננים (כגון להרוג את ביל, ספרות זולה, כלבי אשמורת). מלאים אלימות. על פי עדויות תקשורתיות, טרנטינו כתב את התסריט לסרט הזה במשך תקופה ארוכה במיוחד, והוא רואה בו את סרטו החשוב ביותר. אין דרך לדעת מה בדיוק הניע במאי של סרטי מתח ופעולה לעשות סרט שואה. האם העיסוק בסיפור היהודי הוא תירוץ או אמצעי בלבד כדי לספר סיפור בדיוני מבריק, שבו האלימות הקשה מופנית, לפחות הפעם, כלפי הגורמים הנכונים? צופה אמריקני עשוי לייחס משמעות למוצאו האינדיאני של המפקד בסרט, ובכך לזהות בסרט משמעויות סמליות ורמזים להיסטוריה האמריקנית (כגון נקמת האינדיאנים במי שהכחיד אותם), אף שהן משתמשות בעובדות מן ההיסטוריה היהודית (שואה).

"היה לי חשוב מאוד לבוא לישראל עם הסרט הזה", אמר טרנטינו בביקורו כאן בתחילת השנה. "אני סקרן מאוד לראות את הקהל הישראלי מגיב לסרט הזה". מה תאמר צפייה בסרט הזה, בעיניים יהודיות?

כמובן שאין להתעלם מהאסוציאציות התנ"כיות האוניברסליות של אות קין המוטבע על מצחם של הרשעים, או של מאה ערלות הפלישתים שביקש שאול מדוד כמוהר לבתו (שמואל א' פרק י"ט פס' כה). גם רעיון הנקמה שייך לז'אנר התנ"כי האוניברסלי הזה. אבל האם ממזרים חסרי כבוד הוא סרט יהודי? האם בכלל יכול להיות "סרט יהודי" שיוצרו אינו יהודי, או שגיבוריו אינם יהודים? תשובה חיובית לשאלה זו מבוססת על ההנחה כי הצופה וזהותו משפיעים על הפרשנות לסרט בהתאם לזהותם שלהם כמיטב המסורת של 'הקריאה הצמודה', (צפייה צמודה, במקרה זה) המנתקת את היצירה מיוצרה, לאמור – יכול להיות סרט שמונח בו רעיון יהודי, גם אם יוצרו לא התכוון כלל ועיקר לעסוק ברעיון זה מנקודת מבט יהודית. רמז להיסטוריה יהודית טמון כמובן בשם המשפחה היהודית הנרדפת מתחילת הסרט – משפחת דרייפוס, ובבתם שושנה (!) דרייפוס. השם דרייפוס מחבר את הצופה לזיכרון יהודי בולט של אנטישמיות. בסופו של חשבון נדמה לי שהרעיון המרכזי של הסרט קיים בסצנת הסיום המדהימה והמפתיעה שלו, ומוביל אליה. בסצנת הסיום מתכנסים כל גדולי המפלגה הנאצית לאולם הקולנוע הקטן של שושנה דרייפוס, על מנת לראות סרט תעמולה נאצי, ובסופו הם נכלאים באולם הקולנוע שהלהבות אופפות אותו, בעודם צופים בסרט אחר לגמרי שבו שושנה דרייפוס היהודיה מציגה את זהותה האמיתית ואת משאלת הנקמה שלה. הנאצים, כולל היטלר עצמו, יועציו וסגניו, כולל שר התעמולה גבלס היושב לידו, מבקשים לנוס על נפשם אבל בשיתוף פעולה מופלא הם ניצבים מול רוביהם של חיילי הפלוגה היהודית הנוקמת, והללו יורים בהם והורגים אותם.

אני לא חושבת שיש דרך לתאר את חווית הצפיה הזו: עמידה מול יהודים היורים בהיטלר ועוזריו, מימוש פנטסטי של משאלת לב כמוסה. מעטים הם הסרטים שגרמו להתפרקות הרגשית שגרם לי הסרט הזה. מה שהוביל את הרגע הזה מבחינתי, הוא המחשבה על סבתי המנוחה, ש'היטלר לקח' (בלשונה) את כל בני משפחתה. השחקנים, החיילים היהודים של הסרט, ירו בהיטלר בשמה, בשמנו, בשם היהודים כולם.

זהו רגע נדיר שהמודעות למופרכותו לא פוגמת בו. מפני שמה שמוביל את הסצנה הזו, בסופו של דבר, אינו רעיון אלא חוויה קיומית של עמידה נפעמת מול ההיסטוריה האלטרנטיבית שהוא מציע. מה שמעניק לרגעים הללו את משמעותם הוא כמובן ההשוואה הבלתי נמנעת, הקיימת ברקע, להיסטוריה האמיתית, שבה לא רק שלא כך קרה, אלא להיפך. הקולנוע השרוף הוא תמונת התשליל של אינספור בתי כנסת שרופים שעלו בלהבות עם מתפלליהם בתוכם. העמידה מול שתי ההיסטוריות – האמיתית והאלנטרניבית היא בעצם עמידה מול מחולל ההיסטוריה. עמידה של זעקה, מחאה ותפילה – על שהדברים לא התגלגלו כפי שהם בסרט והם יכולים להתרחש רק בעולם הקולנוע (ובאולם הקולנוע, כבחירתו הסמלית, הארספואטית, של טרנטינו).

לא אתעייף מלהזכיר את המשפט החצוף והנוקב של וודי אלן שלשאלה מדוע הוא אוהב קולנוע הוא השיב במילים האלה, פחות או יותר: אני אוהב קולנוע מפני שהוא מדגים בפנינו איך יכול היה העולם להיראות לו עמדו לרשותו של הקדוש ברוך הוא טובי התסריטאים והבמאים.

אמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה – שהחזירו עטרה ליושנה.

בא משה אמר: "האל הגדול הגיבור והנורא" (דברים י').

בא ירמיה ואמר: נכרים מקרקרין בהיכלו – איה נוראותיו? לא אמר 'נורא'.

בא דניאל אמר: נכרים משתעבדים בבניו – איה גבורותיו? לא אמר 'גבור'.

באו הם (אנשי כנסת הגדולה) ואמרו: אדרבה, זו היא גבורת גבורתו, שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים; ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא, היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות.

ורבותינו (ירמיה ודניאל) איך עשו כך ועקרו תקנה שתיקן משה?

אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו (יומא סט, ב).

  על הסרט: 'ממזרים חסרי כבוד', קוונטין טרנטינו, ארה"ב 2009

פורסם ב'סגולה', אפריל 2010

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s